יצאנו לטיול או חופשה, תלוי בעיני המתבונן, על יאכטת מפרשים ביוון.
התכנון הרצוי של זוג+4 ילדים בגילאי 8.5-17 להיות כולם יחד חודש,
בפועל, בשל אילוצים,
לא כל 6 הנפשות היו כל החופשה יחד.
עוד בתכנון היה חודש באיים הקיקלאדיים, עם תקווה שלא ניפול על סערות מלטמיות של קיץ.
התקווה נגוזה.
התחזית הידועה מראש התממשה, לצערנו.
לאחר שכל גברי הבית טעמו את טעמן המאתגר של רוחות עזות של 30 קשר וגלים, אבא ו3 בנים בגילאי 11-17 במשך 10 ימים הבנו שהסערות כאן כדי להישאר וצריך לעשות חישוב מסלול מחדש לקראת בואן של בנות הבית, אנוכי האמא ולוטם בת הרבע ל9.
לא יהיה כיף לאף אחד ביאכטה בצרחות האימה שיצאו מפיה ב30 קשר וגלים.
אחרי הכל, זו חופשה משפחתית, באנו להנות.
מחליטים על שינוי דרמטי. עוברים לאיים הסארוניים.
אבל הטיסה שלנו נקנתה למיקונוס ולא ניתנת לשינוי.
בזמן ששלושת הבנים מפליגים לאי ספצס בסארוניים כבר כמה ימים, שם ניפגש (אני גאה בהם ממש, לא פשוט),
אנחנו יצאנו לפנות בוקר למסע שאינו נגמר,
ב4.30 מהבית, ולא כדי להדריך טיול זריחה על סאפ בכנרת כמו כל יום עבודה שלי, אלא כדי ליסוע לנתב"ג.
הלם.
פקקים.
אנשים לא ישנים בלילה? שואלת הקטנה מאחור.
איך אנשים חיים פה במרכז? עוברות לי כל כמה דקות המחשבות. מגיעות בזמן לחניון טווח ארוך, אם ניתן להמנע מהגעה עם רכב לכאן - הימנעו...טווח ארוך יוצא יקר, השאטל לוקח זמן. אבל, יאכטות זה תמיד מסתיים בשבת ורק בישראל אין רכבות בשבת. לנו לא היתה ברירה, נמשכן את החניה כשנחזור.
המראה באיחור אופייני של שעה וחצי, ציפיתי לזה אחרי שהבנים נהנו מאיחור של 7 שעות. חברת התעופה בלו בירד- זה כבר לא פוקס אם 3 פעמים טיסות איתכם מתעכבות לנו בחופשה אחת, קחו לתשומת ליבכם בבקשה.
נוחתות במיקונוס, אוטובוס מהיר לנמל החדש. בדרך נהנות להביט בנוף ולהבין כמה מתויר פה ולא ברור למה. ההפתעה הגדולה ביותר- ים פלאטה, אין רוח, אין גלים.
מה התלוננו הבנים, צוות החלוץ??? טוב, זו בדיוק היתה התחזית אבל רק ליומיים...עולות על מעבורת מהירה של 3 שעות לפיראוס אתונה ולעוד מעבורת של כשעתיים לאי ספצס באיים הסארונים.
זו הנקודה המערבית ביותר באיים האלו אליה הגענו בהפלגה שעשינו כאן בקורונה. כאן ניפגש ונעשה איחוד משפחה ונמשיך מערבה לפולופונז. אם תרצו לשמוע על ההפלגה בקיקלאדים - תצטרכו לשאול את בעלי, זה פוסט אחר.
איחוד מרגש עם הבנים, חיבוקים, החלפת סיפורים, ארוחת ערב ביאכטה. ולישון.
למחרת שחיה במים הצלולים של ספצס, תענוג. 0 רוח לוקחים את היום לאט. קצת קניית מצרכים ויציאה עם מנוע. מקיפים את האי ספצס ומגיעים למערת bekiri's cave, קצת מזכיר את חוף הבונים אבל בלי אנשים. עוגנים קרוב, ציוד שנירקול, דינגי וסאפ ויאללה למערה. שווה. מים צלולים, תאורה כחולה, נטיפים. תענוג. נכנסנו פנימה עם הסאפ!
ממשיכים בהפלגה ופתאום עולה רוח, ממש לא בתחזית, אבל אין תלונות. מרימים מיד מפרשים ונהנים מהשינוי. שלישיית דולפינים מקפצים באזורנו, קצת רחוק לצילום, נהנים לצלם בעיניים. נכנס מזג אויר אביך ומוזר, רוח של 25 קשר, מצמצמים מפרשים ומגיעים אחהצ למפרץ יפה ליד העיירה kilada עוגנים סמוך למערה גדולה מאוד kranidi cave.
כיוון שגם במפרץ הרוח עוד חזקה, מתפנים להכנת ארוחת ערב. תחושה של בית. אמא הגיעה...שניצלים ואורז עם סלט כרוב. טורפים כמו פירינאות ומלקקים אצבעות. שקיעה מרהיבה שמביאה אותנו ליין טוב ולשקוע בשנת לילה טובה. הירח מלא מרחף מעל המים ותאורה יפה של המערה מוסיפה לתפאורה.
בבוקר חותרים בסאפ ומפליגים לחוף למערה. כניסה אחת. 150 מטר גודלה. הליכה בשביל נוף לים, מחפשים פתח נוסף. אין. הרווחנו טיול יפה, מבט מלמעלה למי הטורקיז של המפרץ מהפנטים את העין. מכאן ממשיכים בקדמית לנפפליו. רוח לא יציבה. בין 3 ל20 קשר. קדמית ואחכ צד. עוגנים בקרבת מבצר נפפליו bourtzi fortress.
בערב נדלקים אורות יפים עליו ועל מבצר פלמידי שנמצא במרומי נפפליו ולרגע נוטעים בנו תחושה אבירית. הסיור בפלמידי מומלץ, נהננו מאוד.
ארוחת ערב טעימה ביאכטה וברגע שמסיימים מתיישב עלינו ענן גשם, מתחיל בטפטוף ומתחזק מאוד, עולים קצת גלים ורוח, יאללה לישון.
למחרת יוצאים לחתירת סאפ סביב המבצר bourtzi הקפתו מגלה לנו שהוא מעין מוזיאון. המקום נראה מטופח ומזמין. מצלמים את המבצר מכל כיוון והשתקפות, הים כזה פלאטה שאין זכר לגשם ולרוח מאתמול.
מרימים עוגן, מדליקים מנוע ומפליגים מעט דרומה למפרץ קסום ויפה Romvi secret beach
שנרקול מומלץ, מעין שוניות עם דגים יפים ומערות, כולל מערת קשת במים.
הטסת הרחפן לצלם את כל הטוב הזה מסתיימת בפרידה.
הפעם זה סופי. איבד עשתנות ואת הדרך. לא נמצא. זהו.
200 נשמות שנגמרו. מנסים למוצאו, מטפסים על מצוקים, ללא הצלחה.
ממשיכים לTolo שכבר מזמן לא כפר דייגים, מתויר פה ומכאן שטים עם מפרשים ורוח מעולה עד ל Vivari כפר דייגים קטן ממש על החוף, שקט, מקסים, טברנות על קו המים ובתוכו, שלווה שלא נגמרת.
מגיעים עם הדינגי לחוף, סיבוב קטן בכפר וארוחה משובחת במיוחד בטברנה To limani
זר לא יבין זאת, ליקקנו אצבעות, בכל המנות. מומלץ מאוד. כדאי ללכת על החוף, פשטות נפלאה כאן.
חזרה ליאכטה, משחקי קופסא, שחייה לילית ולישון.
הבוקר נפתח בריצת בוקר סביב האגם של אוהד ורותם וחתירת סאפ לאורך המפרצים. איחוד משפחה לשחיה. חוף ציבורי, מקלחות חוף, חול עם אבנים קטנות ונעימות לרגליים, הרבה צל עצים ושמשיות.
אם חשקה נפשכם במקום מנוחה וניתוק - הגעתם ליעד!
איך נגיד- vivari נעימה לנו מאוד, פשוטה, שקטה, יפה וטעימה.
ממשיכים מכאן לפורטוחלי Portocheli.
אני מודיעה בביטחון: תתכוננו, היום נראה שוב דולפינים.
הרוח עולה ל25 קשר בקדמית. חוץ מאוהד שנהנה מהטיה קשוחה של הסירה, הצוות מבקש צמצום מפרשים. דקות ארוכות ההטיה גדולה, תחושת פחד, בסוף מצמצמים למורת רוחו של הסקיפר:
הרסתם את כל הכיף, הוא מסנן לעברנו.
קצת "גלסים" כי אי אפשר להפליג מול הרוח ואחרי כמה דקות מניעים מנוע.
ואז הם מופיעים, הדולפינים שהבטחתי...5-6 נותנים הופעה, סלטות, קפיצות, איזה מתוקים. לא ממש הצלחנו לצלם, רק בראש, אבל זה היה שואו מרהיב למשך דקות ארוכות.
נכנסים למפרץ של פורטוחלי, עגינה. רוח חזקה ותנועה ערה של סירות מנוע מכל גודל. פסטה רוזה מתבשלת ונטרפת עי כל הרעבים.
משחקי קופסא ולישון.
בבוקר מנסים להניע את הדינגי ללא הצלחה.
לבקש עזרה? אני מציעה לא...לא צריך.
חותרים איתה ועם הסאפ לחוף לקניות. עדין לא מניע ועכשו עמוסים באוכל. אולי בכל זאת לבקש עזרה?
טוב...ניגשת ליווני על הרציף שעסוק בסידור שרשרת עוגן, ידיו שריריות ומקועקעות.
אין לי מושג איך לתקן בעצמי את המנוע אבל ברור שבחרתי נכון. אחרי כחצי שעה שבודקים ומנקים את הפלאג, השמש קופחת, אני בינתיים משיטה חלק מהקניות על הסאפ ליאכטה, המנוע מניע.
הוא לא מוכן לקבל תשלום, ניפרדים בטפיחה על השכם ואפחריסטו וחוזרים מונעים ליאכטה. יותר עדיף ממשוטים...פנינו לErmioni.
רגע לפני עושים סיבוב במפרץ ליד סירה טבועה ומקנאים בבתים על קו המים.
נהנים מהמפרצים היפים, יאכטה חצי טבועה, מתחילה רוח טובה למפרשים. חולפים ליד האי ספצס ולוקחים שמאלה, מזרחה, הרוח יורדת, מוסיפים מנוע ובצהריים מגיעים לארמיוני. איזה מי טורקיז מהממים בכל גוון אפשרי.
הקרקע עכורה אבל למי אכפת. מפרץ מהמם. יאללה לשחות ולהכין בולונז לערב,
תכף אוכלים אותי פה כי הבטחתי.
הבולונז לוקלק עד תום...למי שמתענין.
בשונה מתמיד גם בלילה היתה רוח, קמים לבוקר עם צפונית חזקה. טיול על החוף בחורשת האורנים חושף חופים מהפנטים, צלולים ונקיים, מי טורקיז נדירים, מידי פעם סולם יורד למים ומעט שחיינים.
אף שקית במבה או כלים חד פעמיים מתעופפים להם במים. הכל נקי ומתוקתק.
ארמיוני כפר קטן ובמיקום נהדר למי שרוצה חופשה שקטה. בעיקר יוונים.
מרימים עוגן ושמחם חרטומנו לכיוון פורוס. צפונית מזרחית חזקה 20-32 קשר, ולא יציבה, חילופים גדולים. הפלגה קשוחה בקדמית של כ4 שעות, הסירה נכנסת להטיות גדולות ומצמצמים מפרשים.
מגיעים לפורוס אחהצ, הרציפים עמוסים בסירות מכל סוג, נקשרים לרציף, ארוחת אורז עם שרימפסים מלכותית מעשה ידי נטרפת ע"י בני המשפחה ומקנחים בגלידה נפלאה, לכו תבחרו מתוך 46 הטעמים...
קמים לרוח חזקה כצפוי, ממלאים מים וגז, העוגן הסתבך עם עוגן אחר וכעבור דקות ארוכות מחלצים מהצרה. שוקלים לעצור במפרץ הרוסי, עמוס ורוח חזקה, בסוף עוגנים במפרץ יפהיפה אחר, ממערב ליציאה ממפרץ פורוס.
חוף מעולה, צל עצי אורן, אחלה שנירקולים, סאפ, שחיה ודינגי למערות ליד ולמפרץ הבא. יום מנוחה וים. פיתחנו היום שיטת סקי סאפ מעולה.
מצוקי ההרים הירוקים משתפלים עד המים, יוצאים צבעי טורקיז מהפנטים. מפרץ פורוס תמיד טוב אלינו, אנחנו אוהבים לחזור לכאן כל פעם מחדש.
למחרת יוצאים די מוקדם, כבר בבוקר הרוח 25-35 קשר, צפונית, שמאלצת אותנו לעשות גלסים בקרבת החוף. פנינו לאי Moni עם האיילים והטווסים. אבל הרוח לא מרפה, מבינים שיהיה קושי בעגינה כי אין מפרץ מוגן ומשנים תוכנית- יורדים דרומה לVathi,
איזה כפר מהמם ומומלץ, מחוץ למפת הצ'ארטרים הרגילה, למיטב ידיעתי. מעגן קטנטן ל13 יאכטות וסירות דייגים, כביש קטן לאורך הים עם חוף אבנים ומים צלולים צלולים , שמשיות, טברנות פשוטות על המים ומלא חדרים פשוטים להשכרה מטר מהמים. כל כך פשוט ושקט פה שזה מדהים.
אחרי שנרקול ומקלחת חוף יוצאים לטיול למערת Peristeri cave
50 דקות הליכה על כביש עם נוף מדהים למי הטורקיז והמערה ממש מעל הכביש.
הפתעה, יש בה מים קרים וצלולים לשחיה. מלוחים.
שווה כל צעד בחום הכבד.
נדהמים מיופי המקום נהנים ושוחים וחוזרים לvathi לעוד שחיה וקינוחי גלידה, קרפ ופנקייק בטברנה מקומית. המקום הזה מהמם, מי שמחפש חופשה שקטה, רגועה , לכתוב ספר, להתאוורר זה בהחלט המקום לזה.
קמים בעצלתיים, 0 רוח, במים צלולים ולא זזים. קדימה לשנרקול בוקר. מגלים שהכניסה למרינה היא ממש אקווריום ענק של הטבע, מלא מלא דגים בכל הצבעים, הגדלים והסוגים, אלמוגים, צדפות, הכל דקת צלילה מהסירה.
ועוד מקלחת חוף, שזה לא משהו פופולארי באיי יוון.
מכאן פנינו לעיירה אפידוורוס בפולופוננז. מתחילים ברוח שאחכ יורדת. עוגנים סמוך לעתיקות נמל עתיק מתחת למים. אוהד והילדים משנרקלים ואני מלמעלה עם הסאפ, נראה כי כולנו רואים באותה איכות את העתיקות מרוב שהמים צלולים.
לוטם ואני חותרות למערה יפה מתחת למצוק מעל המים. מנוע הדינגי מסרב להניע, בעיית מצתים חוזרת. בינתיים אנחנו מסיימות חתירה ונהנות משנרקול נוסף בעתיקות.
הרוח מתגברת מאוד ולמרות שכבר אחהצ אנחנו מחליטים להפליג לאי אגיסטרי. ברגע אחד עולים גלים של כמטר וחצי ורוח של 25-30 קשר. היאכטה מקבלת הטיה מכובדת למרות המפרשים המצומצמים.
מקהלת ילדינו פוצחת בבקשה אחידה לשוב לאפידוורוס לעגון, אבל ההורים הפעם מאוחדים להמשיך. מצמצמים עוד מפרשים, אפילו פותחים את מגן השפריצים ומידי פעם נשמע בום של סירה נתרקת בגלים...בהחלט יש מתח באוויר, אני מרגיעה ילד אחרי ילד ולאט לאט הם מתרגלים. אחד המצופים נופל החוצה ושוב רף הלחץ עולה כשהם רואים את אמא שלהם בדאגה עומדת על דופן הסירה שבהטיה להכניס את "הפנדר".
הצליח. כולם נושמים לרווחה.
מגיעים לאי אגיסטרי ברוח חזקה. החוף המהמם בו היינו לפני 3 שנים בדיוק לבד מפוצץ בסירות ואנחנו מבצעים עגינת חוף במפרץ לידו. כמה רגוע שהיה אז, ככה סוער היום. בניסיון השני אנחנו מצליחים לעגון כמצופה. קשירת ירכתיים במפרץ עם רוח חזקה מצריכה עבודת צוות טובה. יש לנו עוד במה להשתפר, אבל המצב לא רע... למים כאן יש צבע מטורף תמיד, שום הגדרת טורקיז לא תתאר את היופי הזה.
פתאום תומר צועק: איפה הסוגר של משוט הדינגי?
שאלה טובה. הנה שיעור טוב לילדים בדוגמא אישית ודבקות במטרה.
תביאו משקפת, ביקשתי, בטח זה ליד איפה שקשרנו את החבל. צוללת לאורכו, בינגו: מצאתי. מחיאות כפיים ואוהד מצטרף אלי. עמוק כאן, אני מצביעה, האוזניים שלי לא יעמדו בזה. מכוונת אותו ו...יש הוא צולל לקרקעית ושולה את הסוגר.
תחושת סיפוק.
נהנים מאוד לשחות כאן ארוחה טובה ושינה לא משהו, הרוח לא פסקה כל הלילה.
בבוקר הופכים את "הגאנג וואי" (הגשר התלוי מהסירה לירידה לרציף) למקפצה כייפית, שחיית בוקר ומרימים עוגן. הרוח חזקה מה ששוב לא מאפשר עגינה באי moni.
ממשיכים לאי אגינה ועוגנים בכניסה למרינה בכפר Perdika, לא ברציפים. קשירת ירכתיים משתפרת מאוד. לאט לאט מגיעה עוד יאכטה ועוד אחת ונהייה צפוף.
לפתע מגיעה יאכטה של אירופאים, ללא מנוע ומבקשים מהר עזרה בקשירה. הסתבך להם החבל במנוע והוא נכבה. רגע לפני שהם נסחפים לסלעים אנחנו מצליחים למשוך אותם עם החבל אלינו ויאכטת ישראלים בצד השני מושכת אליהם.
ממש ברגע האחרון , אחרי דרמה, הכל הסתדר. בינתיים מגיע הבעלים של היאכטה הצמודה ובמקום לעזור מתחיל לצעוק ולקלל, בלי להבין שהם במצב חירום. ממש בכוונה במקום למתק את החבל ממנו הוא קודם מעמיס דינגי באיטיות, ותיקים ורק בסוף עם מריטת עצבים טורח לנתק, רגע לפני שמתנגשים בו. מע7לם לא ראיתי התנהגות כזו מכוערת בים, בטח לא לסירה במצב חירום, בלי מנוע, רוח חזקה.
עוד שיעור לחיים לילדים-
תמיד תעזרו למי שזקוק.
רחצה בחוף החולי והנעים של פרדיקה בקצה המרינה, ארוחה טובה בטברנה, ריצה לילית ושקיעה נפלאה עם הדינגי הממונעת. השילוב של השקיעה והתרנים המשתקפים במרינה מהפנט.
החבר'ה האירופאים קנו לנו יין כאות הוקרה על העזרה, במקום לקחת, קבענו לפתוח פאב אצלם בסירה. שיחה מאוד מעניינת התפתחה, כמובן על המצב הקשה בארץ, שהראה לנו כמה ההסברה הישראלית גרועה, הם ממש לא מכירים את הזוועות של 7.10.23 והיו בשוק מקצת הסיפורים שסיפרנו לטעימה.
שינה מצויינת עוברת עלי.
קמים מוקדם כדי להנות מזמן בלי רוח וחוף ריק באי Moni. הפעם, השלישית שמנסים , זה מצליח. חוף מהמם, איילים וטווסים משוחררים להנאתם, מדגמנים לנו לצילום.
הליכה לאורך הים, מצוקי גיר נהדרים וצבע מים וואו. בדיוק כשמסיימים להנות מהאי מתחילות להגיע עשרות סירות למקום והרוח עולה. טיימינג זה כמעט הכל בחיים.
ארוחת בוקר והפלגה אחרונה לאתונה. כשני שליש מהזמן רוח טובה עם מפרשים, בהמשך מתגברים עם מנוע.
מנצלים את הזמן והרוגע לשיעור קשרים ומבינים למה נועד כל סוג קשר.
איכשהו קשר הצלה תמיד מאתגר את כולם ואנחנו מבינים שרק תרגול חוזר שוב ושוב יביא לתוצאה טובה.
3 פעמים מושלמות - סימן שזה לא פוקס...
מגיעים לאתונה סביב 4 אחהצ, מחליפים חוויות עם יאניס, הבעלים של הסירה. מזמינים ג'ירוס משלוח לסירה אחרי שלוטם חופרת ולא מוותרת על התענוג.
מזל.
טעים במיוחד.
זהו, תם ונשלם, היה מושלם.
לגבי עלויות: אנחנו חובבי עגינות במפרצים, ככה שאפשר לשחות מתי ואיפה שרוצים ושקט מסביב, בלי ריח של דלק מהשכנים. עגינת מרינה זה בשבילנו לצורך הצטיידות במים, אוכל, דלק וחשמל.
ביאכטה היו לנו פאנלים סולאריים ולכן לא התחברנו כל החודש בכלל לחשמל, השמש עשתה עבודה מעולה!
עלות במרינה 5 יורו, מים עוד 6 יורו. דלק לכל החודש עלה לנו 170 יורו, זה ממש מעט נחשב כי אצלנו כל עוד יש רוח אנחנו שטים על מפרשים, מנוע זה רק לעגינות ולמקרה שאין רוח, גם הרוח הפעם עשתה עבודה מעולה.
גז - קנינו מיכל אחד נוסף ב15 יורו (אנחנו מבשלים כל יום בסירה).
טברנות - מחירי מנות נעים בין 10 ל30 יורו לאדם תלוי איזו מנה.
צוללן במקרה שתזדקקו בגלל תקלות- 80 עד 100 יורו.
מקווים שלא יהיו שינויים נוספים בטיסה מלבד הקדמתה לשעה 3 בגלל המצב הביטחוני המתוח מאוד בישראל אחרי חיסול הנייה.
בערב יוצאים לטיול למרינה שליד, הרבה מסעדות, בתי קפה וספסלים בול לשקיעה היפה עם גלידה.
זהו האיזור בו היתה האולימפיאדה ב2004, כיום הרבה ארועי ספורט והופעות. השבוע קולד פליי יגיעו הנה.
בבוקר מגיע הצוללן ומוצא פגיעה בהגה, זה מעכב אותנו. הקדמת הטיסה הפכה את רצוננו להנות בפארק מים באתונה ללא רלוונטי. נפרדים מיאניס בעל הסירה והולכים לכיוון פארק עם מזרקות. בשונה מאתמול כל השערים מסביב נעולים, אולי בצל ההכנות להופעה, הזיעה ניגרת מכל חור בגוף ובסוף אנחנו מחליטים לוותר על הפארק ולקחת אוטובוס, עם מזגן! לשדה התעופה. האוויר הצונן באוטובוס מיטיב עימנו.
מתארגנים לטיסה, חשש לביטולים אחרי שלל ביטולים בכל העולם. אנחנו שומרים על אופטימיות. רגע לפני עליה למטוס מקבלים עדכון:
מדלית כסף אולימפית לשרון קנטור הגולשת רוח.
עם תחילת ההמראה דיווח חשוב נוסף:
תום ראובני מדלית זהב.
יְששששש
אפשר להמריא בנחת. ככה מסיימים חופשה מוצלחת!
Comentários